חינוך ביתי
כישורי חיים
ברוכים הבאים
לאתר
א-ב בחינוך ביתי

קבע כדף הבית

א-ב בחינוך ביתי דף הבית

חינוך וכסף א-ב בחינוך ביתי

א-ב  בחינוך ביתי - כתבו אלינו

חינוך ביתי חגים ומועדים לשמחהמה זה חינוך ביתי?מדריך חינוך ביתיאיך לומדים בחינוך ביתיצורות וצבעים חינוך ביתידפי צביעה מכוניות רכבות מטוסיםיצירה ילדים יוצרים קטנטנים הגיל הרך א-ב בחינוך ביתיילדים חינוך ביתיא-ב  בחינוך ביתי דף הבית לייף מרקט יריד קניות  שופינג משפחתי

חזון א-ב בחינוך ביתי

ניווט ויזואלי באתר: מח ימני שמע ישראל בובות צביעה ויצירה חזון חינוך ביתי פניה להורים חינוך ביתי דע זכויותך בחינוך כישורי חיים lifeschooling

שופיניג א-ב לייף מרקט


התחברות לחברים


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


תאריך ושעה
 

דף הבית >> החינוך הפרטי בישראל דיון בחוקה בהסכמה
 

מתוך דיוני חוקה בהסכמה

יצחק קדמן

בוא אני אספר לך מה זו הפרטה. הפרטה זה הורים בעיר מרכזית בארץ שלא רצו שהילדים שלהם ילמדו עם אתיופים ועולים חדשים, אז הם המציאו שכל הילדים שלהם נורא אוהבים אמנות והקימו בית-ספר ברוח ערכי תנועת האמנות וקבעו מי ייכנס לבית-הספר ומי לא, ואיזה מחיר יהיה בשביל להיכנס לבית-הספר, וככה הם עשו להם לקבוצה שלהם בית-ספר, ובית-המשפט, לצערי הרב, אישר להורים לעשות את זה בגלל חופש הבחירה, וכיום יכול להיכנס לבית-הספר הזה רק מי שיש לו הרבה כסף לשלם.

דובית אטר

ומשרד החינוך מממן את זה. לא רק ההורים.

אתי לבני

אבל יש חובה של x אחוזים בבית-ספר ללמוד אמנות.

היו"ר מיכאל איתן

רבותי, יש לי שאלה. בנו במדינת ישראל כביש מספר 6. עכשיו, כביש מספר 6 יוצר דבר מאוד מכוער, אי-שוויון גדול. למה? זה די יקר לנסוע בכביש הזה. ותראו מה קורה. העשירים שיכולים להרשות לעצמם נוסעים בכביש מספר 6 ומגיעים מהר. אלה שלא יכולים, מתעכבים. אבל מה? אני שואל שאלה עכשיו: מה היה יותר טוב, שכולם היו תקועים בפקק, או שהמצב עכשיו שהעשירים נוסעים יותר מהר, וגם העניים נוסעים יותר מהר כי העשירים כבר לא בפקק יחד אתם, והפקק יותר קצר? אז מה היה לנו יותר טוב?

אולי באמת צריך לבטל את כביש 6 וכולם יעמדו בפקקים הרבה זמן. ירגישו יותר טוב. גם העניים וגם העשירים ישבו יותר זמן בפקק. מה יותר טוב?

דובית אטר

אני חושבת שאי-אפשר לעשות גזירה שווה. אני לא רוצה לענות אם באמת לאפשר לכולם לנסוע, לטעמי באמת על המדינה לבנות כבישים שכולם יוכלו לנסוע.


היו"ר מיכאל איתן

אין כולם. זה פתרון הכי טוב להגיד, שכולם ייסעו מהר. אין בחיים פתרונות כאלה, שכולם ייסעו מהר.

דובית אטר

מה שאני רוצה לומר שהאבחנה העיקרית צריכה להיות שאנחנו עוסקים בזכות לחינוך. ובזכות לחינוך אנחנו חייבים, לפני הכול ובראשית כול, לדאוג לשוויון הזדמנויות בחינוך. ומה שקורה שעם הפתרון של הפרטה, של בתי-ספר ייחודיים, אנחנו מגבירים את האי-שוויון בחינוך. אנחנו באמת מאפשרים לאותן קבוצות שיכולות להשקיע יותר בחינוך של ילדיהן, וגם אני, בעוונותיי הרבים, השקעתי יותר בחינוך של הילדים שלי.


היו"ר מיכאל איתן

את רוצה להגיד לי שלא שמרת על עקרון השוויון בזה שלא לקחת חלק מהמשאבים שלך ולא נתת למישהו שאין לו...

דובית אטר

זה אני עושה דבר ראשון, אני משלמת מסים.

היו"ר מיכאל איתן

אני אומר שזה לא עוון. את אומרת שזה בעוונותייך.

דובית אטר

לא. לא. זו היתה צורת ביטוי. אבל מה שאני אומרת, שהמערכת גוררת אותי להשתמש במשאבים פרטיים במקום שהמערכת תדאג לחינוך הילדים.

מה שאני רוצה לומר, שבעיקר בחלק של חוקה לישראל, ההיבט של השוויון והניסיון של העדפה מתקנת ושל השקעת משאבים יותר באלה שאינם יכולים להשקיע את מה שאני ואתה ועוד מהנוכחים פה היו יכולים להשקיע - זה כלל יסוד חיוני והכרחי מעין כמוהו בהיבט של שוויון.

ולכן, כל העניין של הפרטה הוא בדיוק מה שמקדם את האי-שוויון ומגביר את האי-שוויון.


היו"ר מיכאל איתן

לא נכון.

דובית אטר

כן, כי מה שאתה הבאת כדוגמה, אם אני יכול לבנות בית-ספר ייחודי פרטי ולהשקיע בחינוך הילדים, ייקחו הילדים היותר טובים, היותר מוצלחים - - -

הזכות לחינוך

היו"ר מיכאל איתן

יש לי שאלה אלייך. מתי יהיה יותר תקציב להעביר לבית-ספר בירוחם, כשאני אממן בעצמי, המדינה תצטרך לממן גם את בית-הספר נגיד ברמת-אביב, או שהיא תגיד: ברמת-אביב הרוב רוצים לממן - שיממנו. המדינה תגיד: אתם יודעים מה? אתם רוצים לממן את בית-הספר ההוא לאמנות? מאה אחוז. אני חוסכת לי את הכסף, אתם תממנו ואני אדאג - - -

איל זנדברג

- - - מממן אותו ב-80%.

היו"ר מיכאל איתן

אבל אני לא מדבר על זה שיממנו אותם ב-80%. אני מדבר שיממנו אותם באפס. אני אומר באפס. נניח לרגע אחד שאני יכול להגיד אפס. עכשיו אני אסביר לכם לאן אני הולך. אני הולך לשאלה הבאה. האם אנחנו בהכרח אומרים: אנחנו הולכים על דגש על-ידי זה שאנחנו אומרים שהחינוך הציבורי ייתן חינוך שוויוני, שזה מלת המפתח, או אנחנו אומרים שאנחנו רוצים לשמור על פערים מסוימים, ואנחנו רוצים לשמור על מינימום מסוים שכל אחד יקבל.

כי מה קורה? למה אני מתכוון? אם הכול שוויון ואני נותן כלום, אז מה אני עשיתי? שוויון הוא לא ערך בעיני. השוויון הוא ערך כשהוא מקדם, ולא כשהוא ערך שגורם לפיגור. אז מה עוזר לי שאני אומר, אם אני צריך ליצור חוקה, עדיף לי שיהיה מינימום לכל אחד שהמדינה חייבת בו. אם אדם מגיע למינימום הזה בכוחותיו הפרטיים, אז אולי המדינה פטורה באותו רגע, והיא יכולה להעביר את המשאבים לקבוצות אחרות של האוכלוסייה. אם אני בא ואני אומר לאותה קבוצת הורים: אתם רוצים לעשות לכם בית-ספר? מאה אחוז. תקימו. אני לא משלם בכלל. תקימו על חשבונכם. ואם אני יכולתי לחסוך את הכסף הזה, ובכסף הזה שאני חסכתי שם אני יכול לחזק ילדים אחרים בדרום-תל-אביב, אז אני אומר שיצאתי ברווח מהעניין.

איל זנדברג

רווח כלכלי זה לא השיקול היחיד.

היו"ר מיכאל איתן

זה רווח לילדים. נתתי לילדים יותר. נתתי לילדים יותר חינוך.

איל זנדברג

לא, נתת יותר שעות לימוד. לא נתת יותר חינוך.


תנאי הגלישה באתר א-ב בחינוך ביתי מחייבים  אתיקת האתר  
האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי, פסיכולוגי ו/או אחר, ואינו מחליף התייעצות.
כל הזכויות שמורות ליפה גל 2006-2012 ©

http://www.ab-lifeschooling.com/  

 הפוך לעמוד הבית

הוספה למועדפים

[חזור למעלה]

lifeschooling  א-ב בחינוך ביתי |  "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו" 

 


לייבסיטי - בניית אתרים