חינוך ביתי
כישורי חיים
ברוכים הבאים
לאתר
א-ב בחינוך ביתי

קבע כדף הבית

א-ב בחינוך ביתי דף הבית

חינוך וכסף א-ב בחינוך ביתי

א-ב  בחינוך ביתי - כתבו אלינו

חינוך ביתי חגים ומועדים לשמחהמה זה חינוך ביתי?מדריך חינוך ביתיאיך לומדים בחינוך ביתיצורות וצבעים חינוך ביתידפי צביעה מכוניות רכבות מטוסיםיצירה ילדים יוצרים קטנטנים הגיל הרך א-ב בחינוך ביתיילדים חינוך ביתיא-ב  בחינוך ביתי דף הבית לייף מרקט יריד קניות  שופינג משפחתי

חזון א-ב בחינוך ביתי

ניווט ויזואלי באתר: מח ימני שמע ישראל בובות צביעה ויצירה חזון חינוך ביתי פניה להורים חינוך ביתי דע זכויותך בחינוך כישורי חיים lifeschooling

שופיניג א-ב לייף מרקט


התחברות לחברים


להצטרפות לרשימת התפוצה הכנס את כתובת הדואר האלקטרוני שלך:
 שלח


תאריך ושעה
 

דף הבית >> חוק משפט חינוך ביתי
חוק משפט חינוך ביתי           חפש
 
Google

 

האם חינוך ביתי חוקי בישראל?
חינוך ביתיהחוק בישראל שותק בעניין החינוך הביתי.

אך סוגיית החינוך הביתי בישראל, מוסדרת כחוקית ללא עוררין, מאוקטובר 2002 באמצעות משרד החינוך, גם ללא התערבות ישירה של המחוקק ו/או מערכת המשפט. אלא, שעל משרד החינוך לתקן את הסטיות הכלולות בחוזרי מנכ"ל מהשנים 2002  2006 ו גם בחוזר מנכ"ל משנת 2009 כדי להיות בשורה אחת עם מדינות העולם הנאור, בנושא החינוך הביתי,  לבטל את סתירות בין חוזר המנכ"ל לחוקים אחרים בישראל, לבטל את הסתירה לאמנה בינלאומית שישראל צד לה, לבטל את הסתירה עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו , וסתירה עם חוק יסוד: חופש העיסוק,
על משרד החינוך לבטל את חמש ועדות חינוך ביתי שהקים, לצורך ביצוע סלקציה, בהורים הבוחרים בחינוך ביתי ולפצות כספית,  את ההורים אשר עברו את התהליך, בחוסר תום לב של המשרד, כמו כן  על המדינה לממן את החינוך הביתי ע"פ מפתח מימון שאושר בבג"צ למוסד מוכר.


הצעת חוק חינוך ביתי
בחודש פברואר 2011 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק לימוד חובה (תיקון חינוך ביתי) התשע"א -2011
המעניקה גושפנקה חוקית לאסכולת חינוך ביתי באמצעות הכנסת תיקון לסעיף 5 בחוק לימוד חובה
הסמכת של שר החינוך להתקין תקנות למתן אישור חינוך (החלפת חוזר מנכ"ל בתקנות)
תכלית הצעת החוק:
"הצעת החוק מבקשת לעגן בחקיקה את הדרכים לאישור ולפיקוח על החינוך הביתי שנכון להיום קבועות בחוזר המנהל הכללי של משרד החינוך.החוק המוצע בא לתת מענה להעדרה של חקיקה בתחום החינוך הביתי שיותר ויותר משפחות בוחרות לחנך את ילדיהם באמצעותו, עובדה המחייבת את הכנסת לפעול להסדרתו מכוח חוק."


רקע

חינוך ביתי חוקיחוקי החינוך במדינת ישראל ,החלו עם חקיקת חוק לימוד חובה בספטמבר 1949, חוק אשר העניק מעמד של מונופול למשרד החינוך. חוקי החינוך לאורך  שנות הקיום של המדינה, לא פותחו כקודקס מסודר, אלא במתכונת מוכרת של יצירת טלאי על טלאי, לעיתים תוך סתירה חמורה לחוקי החינוך ו/או לחוקים אחרים, מערכת החינוך הנוגעת לכל אזרח במדינת ישראל, פועלת כיום עם מאות תקנות משנה וחוזרי מנכ"ל אשר חלקם מבצעים באורח לא חוקי ,התניות על חוקים מפורשים. ראה ניתוח בדו"ח דוברת. חוק לימוד חובה, הינו אחד החוקים הראשונים שנחקקו במדינה, הוא חוק המקנה זכות אשר התאים לרציונאל של שנת חקיקתו,אך  הרקע לחקיקתו קשה מאד, ונעוץ בימיה הקשים והטעונים להפליא של המעברה, וכך גם תכלית הענישה שבו. חוק לימוד חובה נהנה היום לכאורה משימור דינים, אך הואיל והוא אינו תואם את השטח, ואינו תואם את הפרשנות התכליתית לאור חוקי היסוד, כעולה מההלכה בפרשת גנימאת דנ"פ 2316/95 הקובעת שדין ישן, אינו מוגן בפני תפיסה פרשנית חדשה באשר למובנו התואמת את השינוי העיתי, יש לפעול שהמחוקק ו/או בית המשפט יתקנו את החוק. בהעדר חוקה לישראל, ובהעדר חוק יסוד: החינוך, נוצר מצב מוזר שהסדרת הנושאים בחינוך במדינת ישראל, מופקדת הלכה ולמעשה בידי המנגנון של משרד החינוך, בהתערבות הולכת וגוברת, של מערכת בתי המשפט.
*
על מערכת החינוך בהיבטים משפטים דן גבתון  אוטונומיה, אנומיה, אינטגרציה ואנרכיה  
צפה כ- HTML

 

רקע לחינוך הביתי : החינוך הביתי היה בעולם מראשית ימי האנושות, בעוד החינוך המוסדי החל רק באמצע המאה ה 19 ועם תחילת המאה העשרים ,התקבלה החלטה פוליטית, לשלוח ילדים למוסד כחינוך חובה, לכאורה כחוק מעניק זכות, אולם כבר בראשית שנות השישים, החלו בארה"ב, הורים להבין, שהם אינם מעוניינים לסגור את הילד שלהם במוסד ולהעביר את האחריות על חינוכם לידי צד ג'. מערכת החינוך האמריקאית, התקשתה כמנגנון , לקבל את הפגיעה בכבודה והעמידה הורים למשפט, אך בית המשפט ברחבי היבשת אישרו את הרציונאלים של החינוך הביתי בהתבסס פרשת יודר.
חינוך ביתי חוקיפס"ד ויסקונסין נגד 
YODER בשנת 1972 בפרשה זו, בית המשפט בארה"ב הכריז דקלרטיבית על הרציונאל החוקתי של אי העברת החינוך לצד ג', והתיר לילדי קהילת האמייש שלא לשלוח את הילדים שלהם למוסד, מבנה מערכת המשפט בארה"ב שונה מישראל, בארה"ב אין מתכונת של הלכה קובעת, כמו ההלכות היוצאות בישראל מפתחו של בית המשפט העליון, ולכן כל אחת מהמדינות בארה"ב פועלת ע"פ חוקיה, באם חוקים אלה אינם מתנגשים בחוקה ובחוק הפדראלי. חרף כך, פס"ד יודר YODER, צוטט בהרחבה כמעין הלכה בכל פסקי הדין האחרים בעניין זה, החינוך הביתי מוכר היום כחוקי  ולגיטימי בכל אחת מ  50 מדינות ארה"ב, ומשם נדד והתפתח מקבל הכרה על חוקתית בכל הארצות בעולם למעט גרמניה וישראל, כדי לסבר את האוזן נציין, שבמעבר מהמאה העשרים למאה העשרים ואחת, אנו רואים בארה"ב גידול בשיעור 350% של ילדים בחינוך ביתי בארה"ב. 

*

חוק לימוד חובה החל את חייו עם הרשאה בגוף החוק שהעניק דוד בן גוריון לחינוך החרדי כפטור ממערכת החינוך 39 אלף ילדים חרדים חים היום, כשחוק לימוד חובה שקוף לגביהם. דרך ארוכה עבר משרד החינוך בישראל, עם הנסיון לכפות את דעותיו הפוליטיות על הורים, ועדת החקירה הממלכתית הראשונה בישראל הוקמה עקב טענה של הורים שהמערכת מנסה לכפות תכנים וערכים על הורים וילדים, ובעקבותיה פוטר שר החינוך הראשון, והממשלה פוזרה, החל משנות השבעים נפתחו בהשראת העולים מברית המועצות בתי ספר פרטים, בעיקר בתחום המדעים והטכנולוגיה,
ב 1982 יזמה קבוצת הורים את פתיחת בית ספר "
דרכי נעם", כיוזמה פרטית של ההורים. משרד החינוך דאז שלח למצער שוטרים לבתיהם של ההורים, בטענה שהורים מפרים את סעיף 4 בחוק לימוד חובה.

 *

בספטמבר 1949, האווירה בישראל היתה שהחינוך הציבורי מציל את הילדים מבורות בערות וחי עבדות, היה אינטרס לאומי חזק מאד למדינה שקלטה עליה מארצות רבות, לבצע "כור היתוך" ליצירת הילד "הכל-ישראלי" האופציה של החינוך הביתי המודרני, אשר אינו מעביר את האחריות על חינוך הילדים למוסד בכלל לא עמדה על הפרק, בלשון משפטית זה ההבדל בין הסדר שלילי, כאשר המחוקק ער לתופעה ושולל אותה, ללאקונה  המתארת חסר בחוק, החינוך הביתי אינו מופיע בחוק לימוד חובה, המחוקק  בספטמבר 1949 בכלל לא נתן דעתו לאופציה כזאת, ולכן החינוך הביתי הינו לאקונה בחוק, במדינת ישראל שנת 2006, שורר מצב חוקי מוזר להפליא בנושא החינוך.
חינוך ביתי חוקיעל המדינה חלה חובה להעניק חינוך חינם, מכח חוק לימוד חובה 1949 ומכח אמנות בינלאומיות שישראל צד להן .אין למדינה אחריות של אמת ללמד את הילד, ואין "פוליסת ביטוח" חוזה ו/או אמנה, שהילד יצא משער המוסד מלומד או מחונך, "החוזה" לכאורה של משרד החינוך בנושא לימוד וחינוך, נוסח רק בשנת 2000 בחוק חינוך ממלכתי, לא מדובר על שם על פן תכליתי, אלא על מילים גבוהות- גבוהות המנוסחות כרעיון כללי , בערך כמו ניסוח מצע של מפלגה ולא בנוסח החד משמעי והמלוטש של חוק.
על ההורים יש חובה עם סנקציה באיום על חירותם (מאסר)  וקניינם (קנס) כבעבירת חטא (כמו עבירת חניה), להביא את הילד פיסית למוסד חינוכי רשמי או מוכר שאינו רשמי, עם פתח מילוט ענק, בהיפוך נטל הראיה, שכן אם הורה טוען שהוא ניסה כמיטב יכולתו אבל הילד לא מעוניין להיות במוסד, הוא יוצא מתחולת הסנקציה הבלתי חוקתית. בהיות החינוך הביתי מוסד-על חוקתי
שכן המשפחה ויחסי הורה-ילד הם שותפות אמת, הסנקציה מחוק לימוד חובה, אינה חלה על ההורים.
על הילד
אין חובה ללמוד, אין חובה להיות במוסד, ובטח ובטח שלא ניתן לכבול אותו עם חבל לכסא בבית ספר.
*

החינוך בישראל כיום הינו לכאורה ציבורי, אולם בפועל, תחת הכותרת העמומה "מוסד מוכר שאינו רשמי" – חי וקיים החינוך הפרטי בישראל והחינוך המעין-פרטי, חינוך המוסווה היטב מעין הציבור בישראל בחוסר גילוי נאות של משרד החינוך, חינוך אשר מתוקצב ע"י המדינה בהוראת בג"צ בשיעור  90-100%  מתקציב החינוך הציבורי. החינוך הביתי גם הוא לא הובא לידיעת הציבר הרחב, והוא נמצא מבחינה חוקית וחוקתית במדרג גבוה יותר מהחינוך הציבורי וגם מהחינוך הפרטי, שכן יחסי הורים ילדים הם יחסי שותפות אמת. 
*

חוקיות החינוך הביתי בישראל הרחבה

המחוקק לא נתן עדין את דעתו לחינוך הביתי ,ואין גם פסק דין במדינת ישראל בנושא החינוך הביתי. אולם בשנת 2002 מנפיק משרד החינוך חוזר מנכ"ל  בנושא החינוך הביתי. ביום שבו חוזר  התפרסם חוזר המנכ"ל אוקטובר 2002 , הכיר המשרד דה-פאקטו בחינוך הביתי כמוסד מוכר, בחוזר המנכ"ל יש פרשנות משפטית של משרד החינוך שהחינוך הביתי הינו מבוסס על פטור לפי סעיף 5 ממשרד החינוך. אך, בין אם מדובר על פטור ובין אם מדובר על מוסד מוכר, סעיף 2 בחוק הפיקוח על בתי הספר, שולל ממשרד החינוך את האפשרות לבצע פיקוח על החינוך הביתי, ובהיות יחסי הורים – ילדים שותפות אמת ולא עניין מסחרי, אסור מבחינה חוקתית למשרד החינוך לבצע סלקציה בין הורים בנושא החינוך הביתי.
**
ברירת המחדל האמיתית בחינוך בישראל

להורה יש זכות מלאה, לקבוע את החינוך של הילד שלו, להורה ורק לו, יש זכות לקבוע האם הילד שלו יהיה במוסד ציבורי פרטי או בחינוך ביתי.
רק פסילת כשרות של ההורה מבחינת חוק הכשרות והאפוטרופוסות, יכולה לשלול את חירות ההורה לקבוע את החינוך של הילד שלו. בית המשפט בישראל הביע עמדה נחרצת בסוגיית סעיף 26 לאמנת זכויות אדם, וקבע שאפילו אם התכנים הפדגוגים לא נראים למשרד החינוך, שיקול הדעת של ההורים הוא הקובע והוא המכריע. בפרשת "עתיד" בוצעה הקבלה בין מורכבות ההחלטה של המדינה, להפקיע שליטת הורה בהוראה למסור את ילדו לאימוץ, לבין אפשרות שהמדינה תתערב באוטונומיה של המשפחה בנושא הבחירה בחינוך. 
בית המשפט אף ללא כל דיון בנושא החינוך הביתי, איין את האפשרות שלמשרד החינוך תהייה אפשרות לבצע
סלקציה בין הורים אשר בוחרים בחינוך ביתי, ולכן על משרד החינוך לפזר לאלתר את הועדות לחינוך ביתי, להוציא את קציני הביקור מנושא החינך הביתי, לנתק את סעיף 4 בחוק לימוד חובה מחינוך ביתי, וכל זאת  בלי להסתתר מאחרי הרשות המקומית, על משרד החינוך לפעול לאלתר לשינוי ניסוח חוזר מנכ"ל אפריל 2006 אשר כולל סתירה לחוק הפיקוח, סתירה לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.וכולל פסקאות אשר פוגעות זכויות אדם ונוגדות את סעיפם 26 29 באמנה לזכויות אדם. במאמר מוסגר נציין ,
שעקב אי הכרות של משרד החינוך עם הרציונאלים של החינוך הביתי, וחוסר היכולת של המשרד להבחין בין האסכולות השונות הקיימות בו, משרד החינוך 
ללא משים, בחר בחוזר המנכ"ל אפריל 2006 דה-פאקטו באסכולת אנ-סקולינג , unschooling, אן סקולינג, אינ-שיעור, אין שיעור lifeschooling, אסכולה אשר אף ללא קשר לחוק הפיקוח שומטת ממנו לחלוטין אפשרות לפקח על החינוך הביתי.

 חינוך ביתי חוקיבפרשת "עתיד", פסל בית המשפט את התערבות משרד החינוך בהכרה או אי הכרה במוסד חינוכי, בהעמידו את רצון ההורים מעל לתוכניות פדגוגיות של המשרד, תוך הנמקה והתבססות בפסק הדין על בית המשפט העליון אשר ביצע הקבלה בין ההחלטה על אימוץ ילד להחלטה על בחירה  בחינוך. לאחר פסיקה ברורה זאת למשרד החינוך אין את הסמכות החוקית, העניינית או האחרת, לאשר או לא לאשר חינוך ביתי להורה ספציפי, ובוודאי שאין לו סמכות להתערב בתכנים או לבצע פיקוח. על המשרד להעביר את תקציב חינוך חובה לילד הנמצא בחינוך הביתי,על פי מפתח אשר בג"צ אישר עד להערבות המחוקק, כמוסד מוכר מימון בשיעור 100% כמוסד מוכר או 90% כמוסד מוכר שאינו רשמי או כמוסד עצמאי, יש להעביר את התקציב לכל הורה אשר לוקח אחריות על חינוך הילדים שלו, שכן ההתיחסות לחינוך הביתי כפטור ממשרד החינוך, ולפי-כך אינו זכאי לתקצוב, הינה התייחסות הנובעת מפרשנות גרידא הנוחה למשרד, יתר על כן, יש לדאוג שכל ילד במדינת ישראל, יקבל את תקציב החינוך ללא האפליה החמורה הקיימת היום ע"י המחוקק, כך שגם 39,000 ילדים חרדים הפטורים מקום המדינה מחוק לימוד חובה, אשר מקבלים מהמדינה רק כ 65% מתקציב מוסד מוכ ובתי הספר הפרטים או המעין פרטים המופלים בקבלת 90% תקציב במקום 100% יקבלו את הכסף המלא.
הנסיון החמור לאלץ הורים וילדים, לבחור במוסד,
חרף נמוקים כבדי משקל לנזקים בטווח קצר בינוני וארוך, באמצעות פיתוי תקציבי, הינו בלתי חוקתי.

החינוך הביתי ומשרד החינוך
משרד החינוך אשר בדיעבד התברר פעל בחוסר תום לב חמור בנושא ועדות חינוך ביתי שהיו מורכבות בעיקר מקציני ביקור ומטרתן היתה להלחם בכח בתופעה שלא תתרחב, מגלה כיום לכאורה הבנה גבוהה יותר לרציונאלים של החינוך הביתי, ד"ר זיילר אילנה מנהלת האגף לחינוך יסודי במשרד החינוך והאחראית על אגף החינוך המוכר שאינו רישמי, אשר ישבה בראש ועדה שניסחה את חוזרי המנכ"ל
2002 ו 2006 התבטאה בעבר בחריפות יוצאת דופן בכנגד החינוך הביתי:
22.08.05, 13:35
Y-NET:  "ברוב המקרים, כמקובל גם בעולם, אין שום סיבה שילד לא יימצא במערכת החינוך הממסדית, "משפחות שלא מצהירות עוברות על החוק ויש עונש על כך שלא שולחים ילדים לבית הספר. רק במקרים בודדים וקיצונים, שרת החינוך מעניקה פטור". "החשש הכי גדול שלנו הוא שהילד יגדל להיות אדם א-סוציאלי. לא ידע קרוא וכתוב ועשוי ליפול למעמסה על המדינה כי הוא לא יתקבל לצבא או לשוק העבודה". "הפתרון של המערכת, לדבריה, הוא מבדקים שונים שעל המשרד לבצע בכל שנה על מנת לעקוב אחר הידע של אותם ילדים". כעבור פחות משנה, ד"ר זיילר אילנה, לאחר שנחשפה לרציונאלים של החינוך הביתי, אומרת ל "ידיעות אחרונות" 11.5.06 אסף.ז "השינוי העיקרי הוא, שאנחנו באים לקראת הורים שקיבלו החלטה אמיצה וקשה, לקחת את משימת החינוך לידיהם","בנוסף לביטול המיצ"ב (הבחינות), החלטנו לא לשלוח אליהם קציני ביקור סדיר מאחר שאינם עוברים על החוק".
אולם, חרף האמירה היפה של ד"ר זיילר, משרד החינוך, אינו מפזר את וועדות חינוך ביתי, ואינו משנה את חוזר המנכ"ל 4.2006 חרף המלל החריף המהווה פגיעה חמורה וזילות בכבוד ההורים והילדים, משרד החינוך פונה לראשי הערים, להוציא כתבי אישום כנגד הורים בחינוך ביתי, אשר אינם מוכנים להתאים את עצמם בשקרים לטובת מהלכי ועדות חינוך ביתי.  לטענת המשרד כתבי האישום כנגד הורים אשר אינם מוכנים להגיע לועדות לחינוך ביתי,  אינם באים ממשרד החינוך אלא הם פרי יוזמה של הרשויות המקומיות.פרטים נוספים:
*

עוד בטרם עתירה לבג"צ, לבית משפט שלום בישראל, הדן בתיק העוסק בחינוך ביתי, יש סמכות ע"פ סעיף 76 לחוק יסוד: השפיטה לחרוץ עמדה בסוגיה ולקבוע דקלרטיבית: חינוך הביתי הינו לאקונה בחוק לימוד חובה. וחוזר המנכ"ל הכיר בחינוך ביתי דה-פאקטו. לחינוך ביתי מעמד על-חוקתי ובהיותו כזה, נהלי משרד החינוך והחלטות ועדות חינוך ביתי המנוגדות נגזרות בחוסר סמכות ובטלות, לא ניתן לבצע סלקציה בין הורים בחינוך ביתי, בהיות יחסי הורים-ילדים שותפות אמת, המקום היחידי  שבו ניתן  לקבוע שילד אינו יכול להיות בחינוך ביתי, הוא לאחר שבית המשפט שלל את האפוטרופוסות של ההורה, תהליך לגמרי לא פשוט בישראל. ילד בחינוך ביתי יקבל תקציב מלא למוסד מוכר רישמי או 90% מהתקציב כמוסד מוכר בלתי רישמי.
*
חינוך ביתי חוקיבעא 93 / 2266 פלוני, קטין נ' פלוני מט (1) 221, עמוד 235-239
"גישת האוטונומיה של המשפחה באה להגדיר את היחסים בין התא המשפחתי, האוטונומי, לבין המדינה, ומטרתה להדגיש כי החברה מכפיפה את כוחותיה וזכויותיה כלפי הילדים לאלה של ההורים השאיפה לצמצם את התערבותה של המדינה ברורה: התערבות מאסיבית של המדינה בתחום יחסי הורים-ילדים תרוקן מתוכן את רעיון הסמכות ההורית... ההמנעות מהתערבות מדגישה את העובדה שהילד חי בראש ובראשונה בחסות הוריו ובאחריותם, וכי מעמד המדינה או החברה משניים במעמדם, אלא אם כן מתברר שדרושה התערבות המדינה לשם הגנה על הילד.
אך חשוב מכך, הסיטואציות שלכאורה דורשות התערבות הן בדרך כלל מורכבות ורגישות, ולעתים קשה להניח שהמדינה (שופט או פקיד סעד) תקבל החלטה טובה יותר מזו של ההורים.... במקרה הרגיל ההנחה היא לכן ששיקול-דעת ההורים מסמל ומגבש באופן הטוב והמדויק ביותר את ההחלטות הראויות בגידול הילדים....ההנחה בדבר התערבות מינימאלית של המדינה נסתרת משיוצאים מתחומי המקרה הרגיל, קרי, כאשר מתעורר משבר בתא המשפחתי: התערבות המדינה תידרש, לא משום הפרת חובה מחובותיו של הורה כלפי המדינה למשל:
הפרת החובה לשלוח ילד לבית ספר על-פי חוק חינוך חובה, אלא משום הפרת חובת ההורה כלפי ילדו".

*

אקטיביזים שיפוטי  הזכות לחינוך בישראל: "הזכות לחינוך הוכרה בשיטתנו כזכות אדם"

 
הזכות לחינוך בישראל נקבעה בדרך בלתי שיגרתית להפליא ע"י כבוד השופטת דורנר דליה, בבג"צ 00/ 2599 עמותת ית"ד: "אכן, זכות היסוד לחינוך - יצירת החוק, המשפט הבינלאומי והפסיקה - עומדת על רגליה שלה, ללא קשר הכרחי לזכות לכבוד האדם הקבועה בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו." ראו ג' גונטובניק "המשפט החוקתי: כיווני התפתחות שלאחר המהפכה החוקתית" [14], בעמ' 147-132"

חינוך ביתי חוקיבבג"צ 95 / 1554 עמותת שוחרי גיל"ת עלתה לראשונה בבית המשפט העליון סוגיית הזכות לחינוך כנגזרת מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, השופט אור דוחה את הטענה כולל כטענה שהזכות לחינך נגזרת מהאמור במגילת העצמאות, ומהאמנה בדבר זכויות הילד...השופטים דורנר וטל החליטו שהמקרה הספציפי אינו מחייב הכרעה בסוגיה, ולשמחתנו השאירו את השופט אור בדעת מיעוט בעניין זה. 5 שנים מאוחר יותר, קובעת כאמור לעיל כבוד השופטת דורנר בבג"צ 00/ 2599 ית"ד עמותת הורים לילדי תסמונת דאון את המבחן לבדיקת הזכות לחינוך בפריזמה של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, שכן אם מדובר על הפליה במימוש חינוך על רקע השתייכות קבוצתית היא מוגדרת כהשפלה, ותוגדר כפגיעה בזכות לכבוד –ע"פ מבחן בג"צ 4541/94 מילר, אם מדובר על החלטה פוליטית תקציבית, הנטיה לראות אותה כאינה עולה לכדי השפלת כבוד האדם, בסוגית ילדי תסמונת דאון קבעה דורנר שהמקרה מעורב: "בנסיבות אלה לשאלה אם ההפליה פוגעת גם בכבוד האדם יש פנים לכאן ולכאן, ואיני רואה צורך להכריע בה. שכן, לא נטען בפנינו כי יש לפסול חוק עקב פגיעתו בזכות לכבוד האדם, אלא כי יש לפרש את החוק ולהפעילו לאור הזכות לחינוך". עמדת דורנר בפרשה הופכת להיות ה-הלכה עליה נסמך בית המשפט העליון בשורה ארוכה של פסקי דין , אשר מחזקים ומבססים אותה: "הזכות לחינוך הוכרה בשיטתנו כזכות אדם"
את הזכות לחינוך אשר נקבעה ע"י דורנר והתבססה בהלכות בית המשפט העליון כאקטיביזים שיפוטי הוחלט לעגן כחוק: יסוד:החינוך, אחת ההצעות לועדת חוקה חוק ומשפט היא הצעת לשכת עו"ד מספטמבר 2005
 *

העיגון בעליון לזכות לחינוך כעומדת על רגליה, רק מתווספת למבחן חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו בערכים כבוד ושוויון, למשל במקום בו ניתן להוכיח שמשרד החינוך נוקט איפה ואיפה בין אסכולת חינוך ביתי לאסכולת חינוך אחרת הפטורה מפקוח של המשרד. כבוד השופטת א' פרוקצ'יה בבג"ץ 6671/03 "אחד מתפקידיה המרכזיים של הביקורת השיפוטית על מדיניות הרשות המוסמכת, נועדה לבחון האם היא פועלת בשוויון כלפי מגזרי אוכלוסיה שונים. עקרון השוויון הוא מעקרונות היסוד של המשטר החוקתי. הוא ערך מובנה במשפט הציבורי ובביקורת השיפוטית על מעשי המינהל (בג"צ 98/69 ברגמן נ' שר האוצר, פד"י כג(1) 693, 698; בג"צ 637/89 חוקה למדינת ישראל נ' שר האוצר, פד"י מו(1) 191, 201). הפלייה פסולה הסותרת את ערך השוויון משמעותה יחס שונה אל שווים ויחס בלתי שווה ובלתי הוגן לאלה הראויים ליחס שוויוני." ועקב היותו חוק מיושן שנוסח ללא התחשבות בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, אשר מבצע בכפייה כליאת ילדים בני אותו שנתון גיל, למספר אחיד של שנות לימוד, למקום אשר הוכח בעליל שיש כשל לוגי מובנה בעצם קיומו.

 


חינוך ביתי חוקיהפרת זכות חוקתית ראויה לפיצוי מכח דיני פקודת הנזיקין יהשלום כפר-סבא צפה כ- HTML
"בשנים אלה ניתנו פסקי דין המכירים בזכות ההורים לקיים חינוך פרטי בתוך המערכת הממלכתית כאילו זה דבר מובן מאליו" (עמ' 500), בפסקי הדין נכללו אמירות ברוח הפסיקה" ...בפסק דין מנומק להפליא מחודש אוגסט 2006 סוקר בית המשפט השלום בכפר סבא בעקבות הגשת בג"צ כנגד משרד החינוך את תולדות האינטגרציה בחינוך בישראל ואת הסטיה שביצע בית המשפט העליון מהלכות טרם הרפורמה בחינוך שחרתה את האינטגרציה על דגלה.כבוד השופטת ריבי צוק מחייבת את משרד החינוך והרשות המקומית לשלם לזוג הורים אתיופים פיצוי כספי עקב הפליית בנם בחינוך וקובעת שהפרת זכות חוקתית ראויה לפיצוי מכח דיני פקודת הנזיקין (נוסח חדש). "מכל הנימוקים שפורטו בפסק דין זה הפרו כל אחד מהנתבעים, כלפי כל אחד מהתובעים, הן את איסור ההפליה הקבוע בסעיף 5 לחוק זכויות התלמיד והן את איסור ההפליה הקבוע בסעיף 3 לחוק איסור הפליה, ובכך עוולו התובעים, כלפי הנתבעים, הן בעוולה של הפרת חובה חקוקה והן בעוולה המעוגנת במישרין בחוק איסור הפליה. " 
*

 

כבוד השופטת אחימן יעל מבטלת כתב אישום בנושא ביקור סדיר כנגד הורים לילדה אשר בצעו אינטואטיבית חינוך ביתי חלקי עם כל הרציונאלים של חינוך ביתי, רק שלא ידעו לקרוא לילד בשמו ולתת לפעולתם את הסימנים שמדובר בחינוך ביתי, יתר על כן, כאשר מנהל בית הספר מציע בבית המשפט לאם לא לשלוח בכלל את הילדה לבית הספר ולחנך את הילדה בעצמה, האם מביעה מורת רוח מדבריו..

ניתוח סעיף 4 בחוק לימוד חובה

כבוד השופטת אחימן יעל מעבירה ביקורת נוקבת על משרד החינוך, על דרכי ההתנהלות מול ההורים ועל הגשת כתב אישום כנגדם: "הגשת כתב אישום כנגד הורי התלמידה אינה משרתת את התכלית החקיקתית של חוק חינוך חובה ואינה תורמת דבר וחצי דבר להגנת הערכים שחוק זה הופקד או נועד לשמירתם".

 

השופטת הוסיפה וציינה כי אמה של התלמידה מעוניינת בהמשך ההליך הפלילי, "זאת מכיוון שנוכח מצוקתה ותחושתה האישית הקשה מהאופן שבו טיפלה מערכת החינוך...עד שהיא מוצאת בעובדה שמתנהל כתב אישום חיזוק וסיכוי לכך שבתה לא תהיה קורבן להחלטות שרירותיות עד כדי התעמרות, ואם זה המצב אוי לנו שכך הדברים מתנהלים"..

 


כבוד השופט זאיד פלאח zaid falah 
בית משפט השלום חיפה 

 

הוריהם של 41 מתלמידי בית הספר חוויאר הואשמו על ידי המדינה בעבירה לכאורה על סעיף 4 בחוק לימוד חובה על כי לא שלחו את ילדיהם ללימודים מאז תחילת השנה, הבוקר החליט בית משפט השלום בעיר לבטל את כתבי האישום נגד ההורים עקב העובדה שעל המכתב להורים היתה חתומה קצינת ביקור סדיר ולא מנהלת בית הספר ככתוב בחוק. המחלוקת בין ההורים לעיריית חיפה, בעקבותיה הוגשות כתבי האישום, התעוררה בנוגע למבנה בו היו אמורים הילדים ללמוד במהלך שנת הלימודים הנוכחיתnrg  מעריב 19.12.2006 אלי לוי ואיתמר ענברי

 

הגשת כתב האישום נגד הורי ביה"ס חוויאר חמור נוכח העובדה שועדת חינוך בכנסת דנה בסוגיה בתאריך 24.11.2006 ויו"ר וועדת החינוך, ח"כ מלכיאור קבע:
על העירייה לחזור בה
מהגשת כתבי אישום כנגד הורי תלמידי בי"ס חיוואר

 

 

*

חינוך ביתי חוקיסיכום
בישראל אין עדין חוקה, בית המשפט כמי שחש את השטח לפני המחוקק, העניק במהלך השנים פתרונות חוקתים כמעט יש מאין בסוגיות אשר המחוקק טרם הסדיר, ו/או הסדיר בצורה לא מוצלחת, שורת ההלכות של בית המשפט העליון הם אשר עיגנו את הזכויות החוקתיות בישראל כבר משנות ה-50 חוקי היסוד שנחקקו רק בשנת  1992 העניקו לרשות השופטת גושפנקא וכלים נוספים, לסייע לאזרח בעניינים הנוגדים את זכויות היסוד שלו. במקביל ובנוסף קיימת פעולה פאסיבית של מערכת המשפט המשטרה והפרקליטות בעניין חקיקה מיושנת ו/או הסותרת את חוקי היסוד ו/או חקיקה שהפכה להיות בלתי רלבנטית. 
החינוך הביתי  לא הובא מעולם לפתחו של בית המשפט העליון ובג"צ ואין גם פסקי דין בשלום או במחוזי בעניין זה, אולם בית המשפט העליון נתן דעתו לחוק הכשרות והאפוטרופוסות בנושאים שעמדו בפניו , ובעצם ההתיחסות לסוגיות דת, הפריה, אימוץ ,משמורת, עלה ניתוח בנושא החינוך והאוטונומיה המשפחתית.

**
כל הזכויות שמורות ליפה גל .
המידע המובא כאן אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או חוות דעת משפטית.

.

 

 


Go Back  Print  Send Page
תנאי הגלישה באתר א-ב בחינוך ביתי מחייבים  אתיקת האתר  
האמור באתר אינו מהווה ייעוץ משפטי, רפואי, פסיכולוגי ו/או אחר, ואינו מחליף התייעצות.
כל הזכויות שמורות ליפה גל 2006-2012 ©

http://www.ab-lifeschooling.com/  

 הפוך לעמוד הבית

הוספה למועדפים

[חזור למעלה]

lifeschooling  א-ב בחינוך ביתי |  "כל אדם כשיר לזכויות ולחובות מרגע היוולדו ועד ליום מותו" 

 


לייבסיטי - בניית אתרים