נתונים מהודעה לעיתונות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יולי 2006 הנתונים הינם פילוח לשנת 2005.
שכיר או עצמאי?
%
משקי בית
ממוצע נפשות
הכנסה כללית לנפש
הכנסה כללית
משקי בית בראשם שכיר
63.79
1,269,100
3.7
3,812
14,104
משקי בית בראשם עצמאי
9.17
182,400
3.8
4,165
15,827
לא עובדים ופנסיונרים
27.04
538,000
2.3
2,046
4,706
מספר משקי הבית בישראל 2005 :
100%
1,989,500
3.3
6,565,350 איש
*ההכנסה הכללית לנפש כוללת: קיצבאות, פנסיה,מקורות הכנסה פאסיבים.
מנתונים אלה עולה
4,595,670 איש חיים ב 1,269,100 בתים בהם המפרנס הראשי הוא שכיר.
693,120 איש חיים ב 182,400 בתים בהם המפרנס הראשי עצמאי.
1,237,400 איש חיים ב 538,000 בתים בהם אין מפרנס פעיל מפאת גיל או אבטלה.
נכון לכתיבת שורות אלה:
הרוב הומחלט של בתי האב בישראל, רוצים שיהיה להם "בוס", מרבית האנשים רוצים להגיע למקום עבודה, ולקבל תלוש שכר. תעשיה אדירה מכוונת ומניעה את גלגלי ההון האנושי לשלב הקריטי הזה של הקבלה לעבודה. מה עובר האדם מגיל 6 עד שהוא מתקבל למקום עבודה, ומה בסופו של יום הוא מקבל ממקום העבודה הזה.
שלב א'
איזה מחיר משלם אדם כדי לרכוש לעצמו תעסוקה כל האתר העוסק בכך מדף הבית ועד תיקרת הזכוכית.
שלב ב'
לימודים גבוהים
שלב ג'
הקדשת שישית מהחיים כדי להחזיק ביד תעודת בגרות, עברת פסיכומטרי, סיימת תואר, כעת זה הזמן להשתלב בעבודה המיוחלת. הון אנושי מוגדר כסך מיומנויותיו של העובד: גילו, מינו ,מראהו, קשריו החברתים והפוליטים, כוחו, מידת הכריזמה שלו, כושר השכנוע והשיווק, יכולות ריכוז שלו , השכלתו הפורמלית, השכלתו הלא פורמלית,כישורי החיים שיש לו כושרו הגופני ועוד, המשולב עם אמצעי הייצור האחרים שיש לארגון, יש ארגונ אשר בנויים על הון אנושי בלבד.
ההון האנושי אשר התקבל לעבודה, [אתה] ממשיך במקביל את חייו הפרטים, וחל בשווי השוק שלו שינוי לאורך התקופה, השינויים הם לשני צידי הסקאלה, מחד אדם רוכש מיומנות גבוהה יותר, ידע והכרת המערכת, ומאידך התחרות האגרסיבית גורמת למעסיק לשקול שוב ושוב את ייעילות ההון האנושי שברשותו.
יפן הפכה את נושא ההון האנושי ל,אישו "הכי גדול בגלובוס, אדם הבוחר עבודה ביפן "מתחתן" עם מקום העבודה שלו" תרתי משמע.
בישראל למעט במקומות כמו קמ"ג אין יותר את העולם היציב שבו התקבלת לעבודה בגיל 30 ותצא משם ען "שעון" בפנסיה, ניתן לראות עדין צבר לא קטן של עובדים כאלה במקומות העבודה הממשלתים בהם לא ניתן לפטר עובד [ע"ע מנגנון משרד החינוך] ביתר מקומות העבודה, אנשים מתניידים בממוצע אחת לחמש שנים ולמצער, בגילאי 37 40 ומעלה, עובד שנפלט ממעגל העבודה יתקשה מאד מאד למצוא עבודה [ע"ע תום עידן העבודה]
אם נסכם עד כה,
א. האם רצונך להיות שכיר עצמאי או בעל חברה.
ב. על איזה מהכישורים שלך אתה מתבסס בפניה לעבודה מסויימת?
ג. האם אתה מודע לארעיות המשרה.
בשעה טובה ובמזל טוב, צלחת את הראיון של המעסיק ו/או מי מטעמו וקיבלת זימון למכון.
יש מכונים כמו מכון נועם שתפקידם ללמד אותך, איך בעצם לעבור את המיון במכון שבו תבחן, ואיך לעבור את המבחנים כולל סימולציה. גם כאן יש כמובן ראיון, רק שהוא מתבצע עם פסיכולוג/ית מקצועי/ת העובד/ת לפי חוק המספרים הגדולים, גם כאן יש מבחנים פסיכומטרים, מבחני אמינות, מבחני מנהיגות ,חשוב לדעת שהתוצאה תקפה לשנתיים, כלומר אם נכשלת בפילת או בתיל במשך שנתים לא ימליצו עליך בחיוב לאף מקום עבודה.
צלחת את המכון, השכר והמקום לשביעות רצונך, התקבלת לעבודה.
לדור הקודם ולעובדי המדינה היתה ביד פוליסת ביטוח: התקבלת בגיל 30 תפרוש בגיל חוקי, ולך?
עובד מתנייד כיום במשק ביוזמתו ,ביוזמת המעסיק או עקב הנסיבות בקצב של אחת ל 5 שנים בממוצע. נחזור לכאן להעמיק ידע, בנתיים נעיף מבט על המגמה:
העבר: העבודה = הפרנסה = הכסף. הדור החלוצי ראה בעבודת הפרך שבוצעה בשדות, בלולים, במטעים בסלילת כבישים ובלחימה מעין דרגת-על שיחסי ציבור טובים העלו אותה לדרגת דת חדשה (א.ד גורדון). דור זה הפריד בין עבודה שהיא "עבודה" לבין שרותים מסחר.
ההווה: העבודה = הפרנסה = הכסף. עבודה פיסית קשה מעל רף מסויים, נוגדת את חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. חוקי המגן בעבודה אינם מאפשרים העסקה בדרך שהיתה בעבר, והאנשים שעובדים כך מצאת החמה עד צאת הנשמה, בעבודה פיסית קשה הם לרוב,עובדים זרים.
העתיד: העבודה = הפרנסה = הכסף.
אפיון נותן העבודה, המעסיק: המעסיק הציבורי או מעין ציבורי
אפיון נותן העבודה, המעסיק: הפרטת הציבורי והמעין ציבורי
.jpg)
